שיר לוולנטיין — שיר אהבה עם השם של מי שאתם אוהבים

פעם ט״ו באב היה יום האהבה היחיד כאן, אבל היום ב־14 בפברואר גם בישראל המסעדות מלאות, הפרחים מתייקרים והבלונים בצורת לב מופיעים בכל קניון. הבעיה היא שכולם נותנים את אותו הדבר באותו ערב. שיר הוא הוולנטיין היחיד שאף אחד אחר לא יכול לתת, כי הוא עשוי ממה שרק שניכם יודעים: איפה נפגשתם, הכינוי שאף אחד אחר לא משתמש בו, הוויכוח הנצחי על המזגן שבסתר שניכם נהנים ממנו.

כותבים את השם, איך הסיפור התחיל ומה אתם אוהבים בה או בו היום, או עונים על כמה שאלות בתבנית של יום האהבה. המילים, המנגינה, השירה והעטיפה מוכנים בתוך דקה בערך. אפשר לנעול את השיר כמתנה שנפתחת בבוקר ה־14, להשמיע אותו בארוחה לפני הקינוח, או לשים אותו בבוקר כשהיא עוד חצי ישנה.

• נעול עד היום עצמו. מכינים מוקדם ושולחים כמתנה שנעולה עד 14 בפברואר. בעמוד רואים ספירה לאחור, והשיר נפתח באותו בוקר.
• בבית, לא במסעדה. המסעדות רועשות ומלאות בערב הזה; משמיעים אותו על ארוחה שבישלתם, או באוטו בדרך.
• בבוקר, עם הקפה. לפני שהיום מתחיל לרוץ, עוד במיטה.
• כגלויה. עם מנוי אפשר להדפיס כרטיס עם קוד QR שמנגן את השיר, ולהשאיר אותו בתוך זר הפרחים.
• עם הילדים. נשואים עם ילדים? תנו להם ללחוץ על הפעלה בארוחת הערב — ולנטיין משפחתי, עם שורה בשיר גם בשבילם.

בישראל יש שני ימים של אהבה. 14 בפברואר הגיע מבחוץ ונקלט מהר: חורף, ערב בבית או במסעדה, שוקולד ופרחים. ט״ו באב הוא העברי — באמצע הקיץ, וכבר בימי בית שני יצאו בו בנות ירושלים בבגדים לבנים לרקוד בכרמים. היום זה ערב של הופעות בחוץ, חתונות ושקיעות על החוף. תנו לשיר להתאים לעונה: בלדה חמה או סול לערב חורפי בבית, פופ קיצי או ים־תיכוני לט״ו באב. זוגות שחוגגים את שניהם יכולים לעשות שני שירים, אחד בחורף ואחד בקיץ, והשני יספר מה קרה ביניהם בחצי השנה שעברה. ובכל מקרה, פרט קטן ואמיתי עדיף על מילים גדולות.